וכשאמות באחד הימים
יתאספו משפחה, קרובים, מכרים
יאמרו בוודאי כמה מילים.

ידברו על מי שהייתה
ואיננה
אך לא יגידו דבר...

כי לא ידעו את אותה האחת שאיננה
כי לא יכירוה כלל וכלל.

לא ידעו את אותן המילים שכתבתי
בכל אותם לילות וימים
לא ידעו את אותן מחשבות שחשבתי
כשהיו הם אליי כה קרובים.

לא יכירו את מי שהייתי.
לא יכירו את כל כולי.
כי רק את המעט שגיליתי
ולא את כל מה שבתוכי.

לא ידעו את אותן הדמעות
לא ידעו את אותן תקוות
לא יכירו את כל שחלמתי
לא ישמעו את כל שלא אמרתי.

וידברו.
ויאמרו מילים יפות.
אך כלל לא ידעו את מי הן מתארות.
כי לא הכירו את אותה האחת, שאיננה
כי לא ידעו מי הייתה היא כלל.

ואשכב,
ואמות. לא ידועה.