|
ידעתי לדבר על תפארת חרדותייך
ואת לא חשת אותן לידי
וידעתי כי אם זך קולך מענוות הזעם
כן יזמום הוא את נפלאות התבונה.
ידעתי - גופך תמיד עונד צבעים מפוסטרים
וטרם זמנם הגיע.
ברזל גופך חם ורחמך לומד להתעגל.
צניעות שפתייך,
כמו פנינים הנסגרות בלילה
ולכן,
מה לומר עוד
לא ידעתי. |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.