|
כשהוא היה תופס כמה מהם משתכשכים להם בעליית הגג
אבא היה אומר: "זה לטובה".
ואני הייתי עוד דבר קטן מדי מכדי שיתכופפו אליו כל הזמן
וכשעוד תלתלי דבש ילדותיים קרצו לכל המתכופפים האלו.
אבא היה נוהג להטביע עכברים בגיגית הכחולה שלי.
אבא היה מכניס אותם בידו,
ולא הכוונה לפקעת ראשי הסוררת שאלות בצורת משאלות
הייתי רואה את הבועות הקטנות האלה
וכשאבא היה מניח אותי לתוך הגיגית
הייתי עושה כמותם
ותלתלי דבש אינם עוד
והבועות
ואבא. |
|
|
בא אלי ההוא,
נו, הקופירייטר
של אלוהים, אומר
לי, לא כל אחת
שיודעת למצוץ
היא קוסית ולא
כל קוסית היא
דוגמנית. אז
פתחתי את החולצה
והראתי לו אותם,
שידע עם מה יש
לו עסק
מיכלי בוידוי
מרגש, ועל זה
הקופירייטר של
אלוהים תמיד אמר
- רק תשחק להן
על הרגשי, כבר
תקבל את העולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.