|
מאוחר כשכולם ישנים
אני יושבת וכותבת שירים עליך
לילה אני פותחת חלון
מסתכלת על אורות שכבו
ונזכרת בך
אתה הלכת ולא נפרדת ואני לא יכולה להיות עם מישהו
מלבדך
מאוחר אחרי שכולם הלכו לישון
אני יושבת ושומעת את קולך
יוצא מתוכך
מהלב שלך שכבה כמו האורות בלילה
אתה הלכת ולא נפרדת ואני לא יכולה להיות עם מישהו
מלבדך
אני זוכרת את מה שאמרת
"אני אחזור עוד חצי שעה תחכי לי"
אתה כך אמרת
ואני עדיין מחכה
אתה הלכת ולא נפרדת ואני לא יכולה להיות עם מישהו
מלבדך
אתה הבטחת, אתה אמרת, ולא קיימת ואני לא יכולה להאמין...
שכבית
שהלהבה שלך דעכה
הלהבה בעינייך
אותם העיניים שהסתכלו בי פעם במבט אוהב
מבט שלא שוכחים
אתה הלכת ולא נפרדת ואני לא יכולה להאמין
שאתה כבר לא... |
|
|
נישואין לאהבה
זה כמו משטרה
לצבא
אחד שלמד יותר
מדי לפסיכומטרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.