New Stage - Go To Main Page

אורטל ויטל
/
מבט אופקי

אני חושבת שאני מתאהבת,
כמו בלון שמתנפח, האהבה כך מתעוררת.
וכמו כביש חוצה, מישהו עומד בדרכנו,
לא נותן מעבר, חוסם נשימותינו.
ואני לא יודעת אם הגורל טעה,
או המזל לא שיחק.
אם אתה יודע, אם אתה כלל אוהב.
ואני שרויה במן מבט אופקי על החיים,
על שבילי תמימות שמובילות לאי אילו דרכים.
אני מפחדת להתאהב, לא רוצה להתאכזב,
קיר הבטון שבאמצע רק מתחזק,
הוא יודע שהוא יכול לנצח במלחמה הלא קיימת,
השקטה מבחוץ, רועשת וכואבת מבפנים.
ואתה, הגורם, לא יודע כלום,
לא משמיע ציוץ.
אני אוהבת אותך, רק רציתי שתדע.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/7/01 20:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורטל ויטל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה