ואני דמיינתי אותך אחרת.
פסי-בלונד בשיער חרוך, מקורזל כדי ליטוף -
היית חייבת להיות עדינה.
היית חייבת להיות שלי,
לי more.

מהרגע הראשון השרמוט-אמריקאית
החווירה לידך בשיעור התקשורת,
ההמונית.
אבל את היית חייבת להיות רגישה, נאמנה שלי,
מגדלור
ממזרי.

ואני דמיינתי אותך אחרת.
ביום שאחרי הסקס שוכבת לי במיטה, סלולארית
עם בחור חולף, כמוני. סתמי.
והאם גם איתו את קרה כמו שהיית  איתי?
גם אותו לא שאלת עם מי שכב ולמה וכמה,
וגם לו לא ירדת כשלא גמר,
בלונדה wanna' be שלי?

ואני דמיינתי אותך אחרת.
תווי פנים צמאים למגע, תכלית בהתהוות.
שדיים רכים ואינטלקט מבוזבז
לקישוט.
גם לאקס שנכחד ממיטתך היישר אל כל מילה שנייה שלך
נתת לצפות בך נותנת
מספר
טלפון
לרקדן
גרוע במיוחד
(ולא. עדיין לא גמרתי. תודה ששאלת)?

היית חייבת להיות שונה.
כמו סרסור קרבות וותיק הרחתי מקילומטרים,
אך כולכן קצת מסובבות, שכנעתי עצמי
(טוב, לא אמרתי שניצחתי בקרבות המזויינים) -
פה רגשי נחיתות,
שם קצוות חרוכים.
היי, עצמי השיב, יכול להיות פה fucking עתיד!

אבל בשביל להתנהג כמו שהתנהגת, זונה שלי,
צריך לפחות להיראות בלונד
טבעי.
ואני דמיינתי אותך אחרת.

היית צריכה לצבוע שורשים.