כמו לאחר עבודת קיפולי נייר, פתחתי את הדף שלי
כדי לראות מה היה.
והנייר כמו חול, ועקבותינו עליו, בחינת הליכתנו
אחד לקראת השניה, והיא לקראתו.
בזכרי איך הלכתי, אני זוכר את החול,
את המעידות והסערה, ואת אתמול.
חיפשתי על הנייר את עקבותייך הקטנות, ובהסתכלות לאחור,
כך באמצע הדף, היכן שנפגשים
ראיתי רק זוג אחד, עומד במקום, הימנית שלך
פוזלת. ועקבותיי כמו התרוצצו בכל מקום.
בכל מקום.
(13/7)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|