|
למישהי שתאמר לי כאשר שרירי רפים
ומתוכם לעינים כבויות
ולנשיפות איטיות ושקטות.
שתחפון אותי בכפה כאשר
אני נוזל בצניחה אחורה.
שתרחץ מצחי כאשר עייפתי מלחשוב
תספוג דמי כאשר עייפתי מלדמם
תחביא גופתי כאשר עייפתי מלברוח.
תסבך את חיי בכדי שאוכל, סוף סוף,
לצחוק.
(5/7/02) |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.