סילביו לונג / חושך - גזמה |
האור עולה בבוקר
התכשיט ישן
העולם מתאבל באושר
אני יושב ומעשן
כשהאורות של הכביש כבר נכבים
אני נוסע אל הלא נודע
אני מפעיל לרגע את המגבים
וממנה לא נרגע
אור החיים לא פוסק
והיא תמימה נשארת
כל הרחוב כבר ריק
והיא עדיין לא גומרת
הגלים עולים, שמים מתהפכים
הכול בוער בתחושה של עלפון חושים
היא צועקת לשמים, מסתכלת למעלה
אני מאושר, כבר שם, לא מבין מה קורה לה
זה האושר הרגעי שנמשך חצי דקה
מרגישים בגן עדן, על פני האדמה
זאת ההנאה הגדולה של ליל אתמול
וזה נמשך ונמשך עד שאי אפשר יותר לסבול
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|