אני ואת לעולם לא נתחתן.
לא יהיה לנו בית, ולא שניים פסיק ארבע.
מקסימום כלב, או נחש חנק גדול.
במקום זה, את תלבשי סטראפ-און,
ותאנסי את נפשי בברוטליות איומה.
ואני אנטוף דם מכל נקבובית בגופי,
ואצרח ואבכה ואהנה מכל רגע.
ואז יום אחד, את תיכנסי לאוטו,
ואני אתיישב לצידך.
שנינו נדע בדיוק, אולי בפעם הראשונה.
את תסעי במהירות מופרזת בנתיב הנגדי,
ואני אנגן לך על גיטרת אוויר שיר של הנדריקס.
את תורידי את הידיים מההגה,
ותסתכלי עליי,
ושנינו נצרח מלוא ריאות, ונצחק,
כשנרגיש את המוות מערסל אותנו בזרועותיו האוהבות.
ושנייה לפני שנתרסק בחינניות אין קץ אל הקיר,
לשנייה אחת,
יהיה לנו טוב.