[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פרימור בוחניק
/
מפגש רעים

הזמן: יום שישי 12.43 בצוהריים
המקום: אבן גבירול, בית קפה
המשתתפים: גיבורנו, להלן &, חבר ילדותו, להלן # ופילגשו, להלן
הזותי.
הסיטואציה: & נכנס לבית הקפה, אינו מסיר את משקפי השמש ומתיישב
באנחה גדולה על הכסא אל מול חברו הטוב אשר ממתין לו מזה 13
דקות.

#: "מה נסגר עם משקפי השמש, אחי, עכשיו התעוררנו?"
& מסיר את משקפי השמש ומגלה עיניים טרוטות "אל תשאל אח שלי,
הלכתי לישון רק באיזה שבע בבוקר וגם אז לא ממש נרדמתי, אתה לא
מאמין איזה לילה עבר עלי."
#: "לא הייתה אצלך הזותי אתמול בלילה? תרשה לי לרחם עליך
באמת"
&: "הייתה ועוד איך הייתה ואיזה לילה עשתה לי"
#: "זאת לא הזותי שאמרת שאתה מתחיל לחשוב על משהו רציני
איתה?"
&: "הזותי"
#: "נו אז על מה כבר יש לה לבוא בתלונות? עד שהצליחה לביית פר
כמוך..."
&: "אתה צוחק אחי? תשמע מה קרה.
הגיעה הזותי, חיבוקים, נישוקים, עניינים, לבשה איזה קומביזון
אדום מתחת לבגדים. והשפתיים שלה... טוב, את זה אתה כבר יודע,
הבחורה כשרון גדול (וגם סחבק לא פראייר) ומה עשינו שם... לדעתי
עד עכשיו השכנים כועסים עלי..."
#: "בינתיים ממש כואב לי הלב, אבל תמשיך, אולי זה יעבור..."
&: "תצחק, תצחק, אח שלי, אתה לא מבין בכלל מה עבר על סחבק"
#: "תפתיע אותי"
&: "נגמרים העניינים, הנרקומנית הקטנה ישר מדליקה..."
#: "מה מדליקה?! חשבתי שאמרת שהיא לא מעשנת"
&: "מדליקה סיגריה אחי, זותי מעשנת כמו קטר"
#: "נו ו..."
&: "ואני, פותח בקבוק, מביא לה כוס יין אדום איטלקי מושקע
(שתכננתי בכלל לתחילת הערב, אבל זותי לא נתנה לי בכלל הזדמנות
וישר למיטה), מדליק נרות, עושה לה מסג' בכפות רגליים עם שמן
ארוטי. שמן ארוטי אחי! סחבק נכנס לחנות של כוסיות וקנה שמן
ארוטי, אתה מבין מה אני אומר לך?!"
#: "עזוב השמן, אני עדיין בשוק מזה שעשית לה מסג' בכפות
רגליים. אין לך פוביה מזה או משהו?"
&: "אז זהו, שבעיקרון כן, אבל איתה... מה אני אגיד לך, לא מזיז
לי. יש לה כאלה כפות רגליים חמודות עם אצבעות קטנות
ושמנות..."
#: "טוב אח שלי, אני רק בקפה הראשון של הבוקר, תרחם"
&: "אתה שאלת! טוב, איפה הייתי?"
#: "מסג'..."
&: "אה, כן. 'קיצור, עושה לה נעימים, היא קמה באמצע להשתין
וסחבק, אחי, לא מתעצבן, מבין שככה זה בחורות, כל שנייה פיפי
והיא מקללת אותי מהדרך שעוד שנייה היא מחליקה על התחת מהשמן של
המסג' המחורבן שלי שסתם עשה לה מדגדג. אחרי דקה חוזרת, כולה
מריחה כמו אחרי מקלחת ואני שואל אותה 'התקלחת?' והיא צוחקת עלי
שמתי תתקלח, רק הייתה שם דקה ואין מים חמים בכלל, אבל הדליקה
דוד שיהיה לאחורי זה וסחבק, אחי, נטרף מהריח הזה, שם ת'ראש על
החזה שלה ולא יכול לעזוב וזותי צוחקת, מזיזה אותי, מורידה
בשלוק את הכוס יין, נשכבת על הגב ואומרת לי: 'O.K, עכשיו תעשה
את שלך'. ואני צוחק, מה לעשות, מצחיקה אותי, שוכבת על הגב עם
עיניים עצומות וחיוך שיכור על הפרצוף ואני מעביר לה ככה יד על
הלחי ואומר לה שאולי נדבר קצת והיא מרימה את הראש ומסתכלת לי
על הזין ושואלת 'לא בא לך, או שאתה סתם עייף?' ואני אומר לה
'לא, סתם, התגעגעתי אליך וחשבתי שאולי נדבר קצת, לא יוצא לנו
לדבר בכלל'
ואז אחי, היא מתחילה לצחוק ועושה לי 'טוווווווווווווב' כזה
ארוך ושואלת 'אז על מה אתה רוצה לדבר עד שיעמוד לך?'
ואני, אחי, מרגיש כאילו הביאו לי סנוקרת במפתח הלב ומלטף לה את
השערות ואומר לה 'סתם, על מה שבא לך. ספרי לי משהו. איך
בלימודים, איך בעבודה...' והיא מנערת את הראש ממני ונשכבת
אחורה, דופקת אנחה ועושה לי 'מה הסיפור?' ולא פותחת עיניים
להסתכל עלי בכלל (!) ואומר לה 'שום סיפור, סתם רוצה לדעת מה
קורה אתך...' אז היא נאנחת לי באמצע ואומרת לי משהו על זה שאני
לא צריך להרגיש אשם על זה שאנחנו לא מדברים ושאנחנו לא אמורים
לדבר וכל מיני כאלה. אתה מבין?! "לא אמורים לדבר"! ואני עושה
לה 'מה לא אמורים? אנחנו שני בני אדם שנמצאים בקשר, למה שלא
נדבר?' אז היא עושה טובה ופותחת עיניים ומסתכלת עלי ואומרת לאט
ובשקט כאילו מסבירה לילד מפגר 'כן, בקשר, אבל קשר סקס. אתה לא
צריך להרגיש מחויב לדבר אתי בדיוק כמו שאני לא מרגישה מחויבת
לדבר אתך. זה בסדר רק להזדיין, אתה לא צריך להיות פוליטקלי
קורקט בשביל זה'. 'אבל מה זה קשור?' אני אומר לה 'זה כי אני
רוצה! רוצה להכיר אותך יותר טוב, להיות יותר חלק מהחיים שלך,
אני רוצה יותר מזה, מה כל-כך רע בזה?', אז היא מלטפת לי את
הלחי ומסתכלת עלי ברחמים כאלה ואומרת לי 'צר לי, אין יותר
מזה.' והולכת למקלחת ומתלבשת ובאה ללכת ואני תופס לה ת'יד
ואומר לה 'חכי רגע' ובואי נדבר על זה' ו'לא יכול להיות שזה היה
כלום בשבילך כל הזמן הזה' וכל מיני כאלה..."
#: "כמה זמן זה היה באמת?"
&: "ארבעה חודשים אחי"
#: "ימבה זמן"
&: "חופשי ימבה זמן. ואני מחזיק לה את היד ואומר לה 'אל תלכי'
וכמעט בוכה אחי. סחבק עומד שם, ערום, עם דמעות בעיניים ומחזיק
לה ביד כמו דביל והיא מושכת ת'יד שלה ממני ואומרת לי שהיא ממש
מצטערת, אבל זה כל מה שהיא יכולה כרגע ואין לה אנרגיות לתת
יותר מזה ושהיא חשבה ש'יש בינינו הבנה' וכל מיני כאלה."
#: "אני לא מבין, כמה אנרגיות היא כבר צריכה?"
&: "אני יודע, אחי! זה בדיוק מה שאמרתי לה. אנחנו גם ככה
נפגשים איזה פעמיים בשבוע שזה כל הזמן שיש לה בין הלימודים
לעבודה, אז מה זה משנה?! ומה היא אומרת לי?
#: "נו..."
&: "שזה לא קשור לזמן. היא פשוט לא רוצה ממני יותר מזה. אתה
מבין אחי?!
היא לא מרגישה צורך לבוא לספר לי על מה עבר עליה היום וגם אם
אני אשאל לא ממש יתחשק לה לספר וזה בלי שום קשר לזה שלא ממש
מעניין אותה מה עובר עלי"
#: "נו, ומה אז?"
&: "מה, מה אז? הלכה. מה אני יכול לעשות?! נישקה אותי על הלחי
(!), אמרה לי שנהיה בקשר והלכה."
# : "ומתי זה היה?"
&: "בחמש ככה... ואז לא הצלחתי להירדם. חטפתי כזאת ג'ננה וכמו
בחורה העפתי את הבקבוק על הרצפה והוא התיז על כל הסדינים
החדשים עם הציור של המיקי מאוס המחורבן שגם ככה קניתי רק בגלל
שהצחיקו אותה ובעטתי בנרות המחורבנים וכמעט שרפתי את כל החדר
ובערך בשבע ככה, כשכבר התחלתי להיות עייף אני נכנס למיטה ושומע
את הצרחות של התינוק של השכנה ממול והיא מפעילה לו את המובייל
ואיזה מנגינה עושה המובייל המחורבן?!
#: "נו..."
& : "'fukin 'פרח נתתי לנורית'."
#: "פשיייייי. סימבולי אחי."
&: חופשי סימבולי."
#: "ומה עם הסדין?"
&: "אני גם ככה קופץ בערב להורים, אני אביא לאימא שלי שתכבס"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם העולם הוא
גלגל ופעם אנחנו
למעלה ופעם
למטה,
אז איך זה שלא
קיבלנו כבר
מיזמן בחילה?!


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/04 2:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פרימור בוחניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה