תעצור בשבילי את הזמן.
אני רוצה קיפאון.
ביקשתי.
מתעבת את הדינאמיות הזו.
את פני החולפים עליי
שלא עוצרים שואלים
מה נשמע.

תקנה לי שלווה.
אני רוצה דממה.
ביקשתי.
אני אמרתי לך שאני שונאת
את העיר הזו.
ואת החליפה הזו שלך
המחויטת עם הכפתורים.

אז הלכת וקנית לך תיק משרדי.
עם הרבה תאים
וריץ' רץ'.
ולי הבאת תקליט של
צלילים מיסטיים.
של מים
וציפורים.
הנה שלווה. אמרת לי.
אומרים זה רוחני.
את אוהבת רוחני.
לא?

חשבתי לעצמי.
הנה הפכת אחד מהחולפים.
אז כשהלכת למשרד הזה שלך.
הלכתי ומכרתי את התיק החדש שקנית
לאיזה שיכור בשוק.
ובכסף קניתי לי
שעון שחסרים לו
מחוגים.