טוב לי. יום לפני הרגע הגדול.
אני מתרגשת! מכינה הכל יום לפני.
נפרדת מכולם כאילו הגיע קץ החיים שלי והולכת לישון.
ומתחת לפוך הנעים אני חושבת ונזכרת בדברים שקרו לי השנה
וחושבת על איך שמחר ישפיע לי על חיים, למה זה יגרום לי.
מחר זה היום הגדול!
ההתרגשות בשיאה. אני מחייכת לעצמי, כי נזכרתי בזה שפעם מישהי
אמרה לי שצריך לחייך ככה סתם, בלי סיבה, גם כשעצובים... לא
משנה איפה...
אף פעם לא יחסתי לזה משמעות.
לא חשבתי שזה באמת יכול לגרום לי אושר מזערי.
כמה שחיוך אחד קטן יכול לעזור.
אני מתרגשת וחושבת מה יהיה מחר? רק שאני לא אפשל, בבקשה!!!
אני עושה מזה יותר מדי עניין, חשבתי לעצמי.
המוח שלי נאבק עם הלב... ואני נקרעתי ביניהם.
בסך הכל אני אראה אותך, אפשר לחשוב אתה ה'.
אבל בשבילי לא, בשבילי אתה כמעט ומשתווה לו!
אני לא יודעת אם אתה מתרגש כמוני.
אני רק יודעת שאני ממש מצפה ושאני אוהבת אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.