הכוכבים זורחים,
את השמיים מאירים,
עננים בורחים, את המקום לכוכבים מפנים,
והכוכבים מבריקים, שומרים על הירח הצחור,
הופ! כוכב נופל, הוא נופל באש בוערת,
אש נעורים.
הוא נופל ולא חוזר, מקומו נשאר פנוי.

הכוכבים מזהירים ביופיים,
מלאים ביצורים שלא הוכחו מדעית אף פעם,
מספר הכוכבים כמספר בני אברהם,
הופ! כוכב נופל, מתגלגל, נשמתו צעירה,
נופל לאדמה, נקבר בתוכה,
ומקומו תמיד ישאר פנוי.

הופ! עוד כוכב נופל, ועוד אחד, ועוד אחד, לא אחרון.
והכוכבים מכבים את אורם,
ובוכים.