אני כאן... בחושך... כולם עוזבים כולם נוטשים
חיים את חייהם ושמים זין על האחרים
בלי רגשות אשמה ובלי פחדים
איך הם יכולים?!
גם אני רוצה... לא לשים על אחרים...
וזה ממש עצוב... ככה לא חיים!
למה אני לא יכולה לשכוח מהסיפורים...
שמספרים... עלי... על כל העלבונות וכל השקרים
כל הדברים שאותי הורסים...

אני כאן בחושך... מפחדת לחשוב ולהיזכר...
שולחת יד שיעזרו לי לקום
לקום מתוך הפחד... להיוולד מחדש
אל תוך חיים יותר טובים יותר מאושרים
מנסה אני למצוא את היד הזאת
שתעזור לי לקום... אבל כמו תמיד ללא הצלחה
שוב נופלת  אל תוך החשכה... לתוך האכזבה