|
הם, הם כמו זיכרון ישן נושן
הם, הם כמו ילדי החלום שלא התגשם לעולם
הם היו התקווה
הדבר שעליו סמכנו כל חיינו
שימשיכו אותנו
שיספרו את סיפור החיים
אבל איך יוכלו לספרו לאחרים
אם הם ישנים
את שנת הנצחים |
|
|
"איבדתי את
הלשון, אז
התחלתי לכתוב
סיפורים. כשהיא
סוף-סוף צמחה
מחדש, כבר לא
יכולתי
להיגמל."
שמואל
איציקוביץ',
בהצהרה חושפנית
בספרו
האוטוביוגרפי
החמישי "הים
הכחול אינו
מתכופף לצלילי
הרוח הנשברת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.