ברוקן סואל / כענף יבש |
נופלת על האדמה.
אשכב ימים על הריצפה,
בלי מעש, בלי תחושה.
יעברו חיים ואתה תגיע,
אולי תגרום לי טיפה ללבלב,
ואז כמו אדם תלך ובדרך
תדרוך עליי, תרמוס אותי.
מרוסקת להמוני חתיכות
אתפזר כשהרוח תחלוף על ידי,
לתיכות העץ יתעופפו כמו
דמעותיי לכל הכיוונים.
השברים יתפרקו כשאחרים
יעזבו, כולם עוזבים בסוף.
דמי ישפך ואני אשכח
אעלם לי לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|