הם מתעוררים בבוקר, ועוד לפני שהם קמים מהמיטה, הוא אומר לה
שהוא לא אוהב אותה יותר והם צריכים להתגרש. היא לא מופתעת, אבל
כואב לה. היא קמה מהמיטה להכין קפה. אי-אפשר להתחיל לדבר לפני
ששותים את הקפה של הבוקר.

הוא קם אחריה, נותן לה ללגום מהקפה, וממשיך להסביר. הוא מסביר
שזו לא גחמה, שהוא חושב על להפרד כבר די הרבה זמן. כל כך הרבה
זמן, שהוא כבר חשב על איך אפשר לשפר את תהליך הגירושין.
הוא לא "מגרש" אותה משום מקום. הם רק נפרדים - זה הדבר הראשון
שצריך להבין. מהנקודה הזאת אפשר להתחיל לראות דברים בצורה יותר
ידידותית. יש לו המון רעיונות לשיפור התהליך. רעיונות טובים.
למעשה, הוא התחיל לכתוב ספר על העניין, כדי לעזור לאנשים אחרים
בזה.
היא מחליפה בגדים ומקשיבה לו. לא, היא לא מקשיבה באמת. הקול
שלו לפעמים נעלם בתוך המחשבות שלה. הכל מבולבל.
הוא אומר שאחד הדברים שצריך לעשות בהתחלה הוא לחלק את הדברים
ביניהם. המעשה הזה בעצם מגדיר את הגבולות ביניהם. מחזיר אותם
להיות שתי ישויות נפרדות. עוזר להתחיל מחדש. הוא אפילו התחיל
לעשות את הרשימה. היא יכולה לקבל את כל הדיסקים. היא ממילא
היחידה שמקשיבה להם. גירושים הם לא רק סוף, הם גם התחלה חדשה.
יש לו המון רעיונות. הוא ממש חשב על זה עד הסוף.

היא אומרת שהיא צריכה לצאת לעבודה, ויוצאת מהבית. הוא לא צריך
אותה להמשך השיחה. גם ככה היא כבר לא היתה שם באמת.