New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
ייסוריי רצח

עוד לא ניסית להיות בן אדם,
מחייך כמו רוצח, מנגב את הדם
ממך, הם אמרו לך שזה יהיה כואב,
וחייכת ואמרת שאותה אתה אוהב.

עוד לא למדת מה זה לאהוב,
היא רצתה את המוות, זה יהיה יותר טוב
ממך, הם אמרו לך שזה כבר לא עובר,
לא שמעת, חול לקחת, ואותה אתה קובר.

אז למה רצחת אותה?
היא לא הספיקה לבכות מהסבל,
מאיך שחנקת אותה, תן לה עוד רגע לנשום מהחבל
שהיה סביב צווארה, הם יגידו שזה מעשה נורא,
למה רצחת אותה?, נכנס בך הטיפוס הרע.

עוד לא הבנת את מה שקרה,
אתה יושב שם בכלא ומבין שאין רע
ממך, הם אמרו לך ששם גם תישאר,
ושתקת, לא אמרת, שאתה קצת מצטער.

אז למה רצחת אותה?
היא לא הספיקה לצעוק מהסבל,
מאיך שקברת אותה, תשב שמונה שנים של אבל
ואתה כאן מול קברה, הם יגידו שאתה אדם נורא,
למה רצחת אותה?, נכנס בך הטיפוס הרע.

אז למה רצחת אותה?
היא לא הספיקה לבכות מהסבל,
מאיך ששכחת אותה, אהבת אותה והידקת את החבל
שהיה שם מגולגל, הילדה שלך תגדל,
ותראה יצור כלוא, יצור אומלל, וזה נורא.
אז למה רצחת אותה?, נכנס בך הטיפוס הרע.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/7/01 20:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה