|
ומה עם זאת?
זאת שאתה כבר לא אוהב...
גם בה הפסקת להתחשב?
תפסיק לנסות להדחיק רגשות
תספר, תדבר
אני מבטיחה לעזור!
אני יודעת שאתה אותי כבר לא אוהב
אבל איך אתה חושב שהמצב אצלי בלב?
אני מתחילה להבין איך זה להפסיק להתאהב...
הכל קודר ואפל , הלב נצבע בשחור
איך אתה מצפה שאת זה אני יעבור?!
כאשר אף אחד לא נמצא פה בשבילי לעזור...
אולי הדמעות נפסקות...
אבל הדם ימשיך לזרום...
עד שאגיע אל סוף התהום.
ושם אשכב על הריצפה הקרה
ללא אהבה ,וללא תקווה
ואקריב את חיי למענך
ולמען עתידך.
בתקווה שתזכור אותי
בתקופה שהייתי איתך...
שמחה... מאושרת...
ואף פעם לא בוכה... |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.