לוליייי יוגב / המדינה שלנו |
הנה יורד לו הגשם - אלוהים שוב בוכה הוא מביט למטה בדאגה היום עוד אחד נרצח ואחת נוספת התאבדה למה אנחנו חיים אם כל כך רע כאן על פני האדמה? למה לנו להמשיך לקוות שהמדינה תשתנה מעצמה? החרדים בעלי הבגדים השחורים יושבים כאן ובטוחים שהכל הם יודעים אבל לא סתם הגשם יורד - אלו דמעות של אלוהים ילדים מפחדים להסתובב ברחובות בעוד בית- אבות מכים את הילדים והאימהות ערבים מתפוצצים ולוקחים איתם עוד כמה יהודים ובממשלה - כולם כבר נהיו למצב אדישים אבל כל אחד שהולך לוקח איתו אושר של משפחה ובסוף הם תוהים למה כך נראית המדינה אף צד לא מחפש פיתרון, רק עומד על שלו ובנתיים אנשים נעלמים כמו אבק ברוח, כמו חול הם יושבים בממשלה ודנים על עניינים כלכליים כשלכל אחד מהם יש כמה מכוניות ובתים מפוארים אבל הם ממשיכים לקחת מהעניים כל אחד מחפש לשמור על עצמו - בדרך חוקית או לא זה כבר לא משנה כי בסוף כולנו נמות - אם לא מזקנה נתפוצץ אני רק ילדה קטנה - וכבר לא אוהבת את המדינה רוצה לדבר, לשתף, אבל מי יקשיב לילדה קטנה רק יגידו שאני צריכה עוד לגדול, שאני עוד לא מבינה אבל בנתיים עוד אחד התאבד, ועוד מחבל פוצץ מטען חבלה... |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|