הם הכירו בים על החוף הזהוב
השמש מסרה בכל כוחותיה - זה הזמן לאהוב
הביטו בעיניים וידעו זה הגורל, כל הקיץ בילו ביחד בים
ישבו והביטו אחד בשני בלי לומר מילה, הרי שניהם ידעו - זוהי
אהבה
ישבו על החוף והביטו בזריחה, ונשארו כך עד לשקיעה
הוא לא ידע את שמה - גם לא רוצה לשאול
הרגיש כי במבט אחד לתוך עיניה ידע עליה הכל

חלף הקיץ ואיתה האהבה, אהבה של אותה חופשת קיץ רחוקה
הוא חיכה לה כל יום על החוף מזריחה ועד שקיעה
חיכה וקיווה - שיבוא היום והיא תחזור לאותו חוף... לאותה
האהבה
ישב ימים שלמים, שבועות. אך אותה הנערה לא חזרה

לאחר כמה חודשים חזר הקיץ... ואיתו הנערה
התיישבה יום יום על אותו חוף זהוב וחיכתה שישוב אותו נער שכה
אהבה
חיכתה ימים שלמים מזריחה ועד שקיעה - אחרי כמה זמן נשברה
בבכי מר רצה לכיוון הים... ונעלמה

לאחר כמה שבועות חזר הנער לאותו חוף כשעייף מאוד מנסיעה ארוכה
אך כל כך ציפה לחזור לאותו חוף, קיווה לפגוש את אותה הנערה
אך אותה הנערה... לא חזרה

מים שנצצו מקרני השמש משכו את הנער אל תוך הים - וגם הוא נעלם
ועד היום יש שאומרים שעם שקיעת השמש בשמיים
אפשר לראות זוג אוהבים... אוחזים ידיים


אל תחכו לחיות אהבה, אולי מחר היא תעלם,
או את תעלמי, או אתה תיעלם
תחיו את אהבתכם היום... כל עוד היא איתכם.... בתוככם.