מאור קריף / זוכרת אותך... |
כאילו היה זה אתמול,
לחיי רוויות בדמעותיך,
או שמא שלי הן?
ראשך היפה,
מונח על כתפי,
כה עדין, כה רפה.
השעון ממשיך לתקתק,
אך לבי כמעט עוצר מלכת,
כשאת שיערך אני מלטפת,
אני זוכרת אותך, חיה אותך,
ושוב הטשטוש הזה בעיניים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|