מאור קריף / שונאת-אבל אוהבת...? |
איש לא יודע,
את ההרגשה הנהדרת,
כשבי אתה נוגע.
נוגע במצחי, בשערי,
ואש בוערת בי.
ידיך נוגעות בלחיי,
מרגישות את החום,
והן צוננות קמעה.
נוגע בלבי,
כל גופך, כמות שהוא.
אך עיניך כמו פוצעות,
והוא נשבר, הופך לצור,
ואותך אני שונאת,
שונאת - אבל אוהבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|