[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרון לנגר
/
נערת רוק'נרול

חדר מבולגן של בחור צעיר. מיטה, לידה כורסה ושולחן קטן. בחדר
מפוזרים כלי נגינה ומספר גיטרות שונות. קרן, בחורה צעירה,
יושבת על המיטה. נכנס ליאור עם בקבוק שתייה ושתי כוסות זכוכית.
הוא מניח אותן על שולחן קטן ליד הכורסה ומוזג בהן מיץ. מתיישב
על המיטה.

קרן: תודה.  אז אולי תנגן לנו משהו? יש איזה משהו חדש?

ליאור: את "בוקר ורוד" כבר שמעת?

קרן: נדמה לי שכן. אני אפילו עזרתי לך עם המילים. איך זה הולך?
(מזמזמת מנגינה).

ליאור: נכון. יפה. עשינו לו מיקס ביום שישי - יצא אחלה.
(פאוזה) אפשר להציע לך מעשבי הבית?

קרן: (מתלבטת לרגע) לא תודה.

ליאור: לא סומך על הלא שלך. אני אכין בכל מקרה. (מתחיל לגלגל
ג'וינט). תמיד את קשה בהתחלה - אומרת לא, אבל כך מתרככת.

קרן: ליאור, אנחנו לא נשכב היום.

ליאור: תמיד את קשה בהתחלה,  אבל אחר כך מתרככת.

קרן: (בנימת אזהרה) ליאור... אל תתחיל. לא באתי בשביל זה.
(פאוזה). נו, אולי תנגן כבר משהו.

ליאור: למה לא? כזה ערב יפה, חשבתי שיהיה נחמד לחגוג קצת הערב.
(ליאור מנשק את צווארה ומשכיב אותה על המיטה. היא דוחפת אותו
מעליה).

קרן: נודניק.

ליאור: קרן, קרן, קרן, את לא נערת רוק'נרול אמיתית.

קרן קמה מן המטה ומתיישבת על הכורסה.

קרן: דיסק שלך הכנת לי? את התסריט שכתבתי לך קראת? לא. מה
חדש.

ליאור: למה את שלילית? דווקא לשאלה הראשונה התשובה היא כן.

קרן: יש לך דיסק בשבילי? (ליאור מהנהן בראשו לכן). הגיע זמן.
אחרי שנה וחצי שאני מנדנדת לך לצרוב לי אחד.

ליאור: לא רציתי לתת לך משהו לא גמור ומלוטש.

קרן: לא רציתי משהו גמור ומלוטש. רציתי רק סקיצה. רציתי לכתוב
תסריט לקליפ  ל"מים". זה השיר שאני הכי אוהבת.

ליאור: כבר יש תסריט ל"מים".

קרן: וואלה? (פאוזה). יפה. מי כתב?

ליאור: המתופף של הלהקה נתן לי את הטלפון של בת דודה שלו, שהיא
במאית. נתתי לה דיסק והיא הסכימה לביים לי קליפ. היא הקשיבה
לדיסק ובחרה לכתוב תסריט ל"מים".

קרן: וואלה.

ליאור מעביר לה את הג'וינט. היא לוקחת אותו.
שתיקה ארוכה.

קרן: אבל ידעת שאני רוצה לעשות את הקליפ לשיר הזה.

ליאור: אולי תבואי לשבת לידי?

קרן: ולמה לא קראת את התסריט שלי?

ליאור: קרן, (בציניות) אל תלחיצי בקשר. אין לי זמן כמעט. אני
כל הזמן באולפן.

קרן: עכשיו יש לך זמן.

ליאור: נכון. ואני מעדיף להעביר אותו איתך. אולי תבואי לשבת
לידי?

קרן: טוב לי פה.

ליאור: אבל את רחוקה.

קרן: טוב לי פה.

ליאור: אבל אני רק רוצה חיבוק. אני רק רוצה להרגיש אותך.

קרן: ליאור, אל תלחיץ בקשר. לא רוצה. אמרתי לך.

ליאור: (מתגרה) דווקא קניתי את אלו שאת הכי אוהבת... את ההכי
דקים...

(פאוזה).

ליאור: נו, רק תשבי לידי. רק תתני לי חיבוק. רק חיבוק.

קרן שותקת.

ליאור: זה לא בסדר. כל אחד מגיע לו לפחות חיבוק אחד טוב פעם
ביום.

קרן ממשיכה לשתוק.

קרן: אתה יודע א... אלף פעם ביקשתי ממך שתצרוב לי את הדיסק
ואלף פעם אמרתי לך שאני רוצה לכתוב תסריט ל"מיים". מהיום שאני
מכירה אותך, מהיום ששמעתי אותו... ואתה נותן אותו לאיזה במאית
שעושה לך טובה. ואני, שמכירה אותך לא מאתמול, רציתי לעשות את
זה כי אני באמת באמת מתה על החומר שלך ובאמת מאמינה שתהיה
כוכב. אני לא מבינה אותך. אני גם נעלבת. אתה מכיר אותי טוב מאד
ולא מאתמול... אתה יודע בדיוק מה... רק לפני שבוע שילמו לי
בשביל... אתה יודע מה, עזוב. בשבילך אני כנראה טובה רק בשביל
דבר אחד.

ליאור: תפסיקי. זה לא בדיוק ככה קרן. את לא היית כאן כל הזמן.
בשנתיים האחרונות את באה ונעלמת. אף פעם אי אפשר לדעת איתך מתי
תחזרי.

קרן: כי אתה כל הזמן רק רוצה דבר אחד. כל פעם אני חושבת שאולי
אתה תקלוט, אבל לא.

ליאור: את יודעת טוב מאד שזה לא ככה. אני הייתי כאן בשבילך כל
כך הרבה פעמים. עזרתי לך כל פעם שביקשת. כל פעם שבאת אלי עם
איזו בעיה. כבר שכחת את כל הפעמים שבכית לי כאן? כאן, על המיטה
שאת לא מוכנה אפילו לשבת עליה. איך את יכולה להגיד את זה?

קרן: אבל כשאני רוצה לעשות קליפ לשיר שלך, זה לא.

(שתיקה ארוכה. קרן בוהה בנקודה כלשהי בחדר).

ליאור: אז זהו? עכשיו את עושה לי ברוגז? משחקת משחקים? בגלל
העניין הזה עם הקליפ?

קרן: מותק, אני לא משחקת משחקים. אני שותקת כי בא לי לשתוק.
נפגעתי אבל ברוגז אני לא משחקת. אם הייתי ברוגז הייתי פשוט קמה
והולכת. אל תפריז בחשיבות שאתה נותן לדבר.

ליאור: טוב...

השניים שותקים. ליאור חוזר לנגן.
קרן נעמדת מולו.

קרן: קום.

ליאור: למה?

קרן: רצית חיבוק.

ליאור: אבל למה בעמידה?

קרן: כי ככה בא לי.

ליאור נעמד. הם מתחבקים זמן מה.

קרן: כי בחיבוק בעמידה מרגישים את כל השני ולא נשענים על שום
דבר מלבד אחד על השני. שווה בשווה, חצי חצי על המשקל.

ליאור: הרבה יותר נוח לא להשקיע אנרגיה במשקל ולהשקיע את כל
האנרגיה בלהיות אחד עם השני.

שתיקה.

ליאור: (ברכות) קרן, את יודעת שאוהבים אותך ומעריכים אותך כאן,
את מי שאת ורוצים רק את טובתך. ואת יודעת שאני לא אומר לך סתם
דברים. אני לא רוצה לפגוע בך. את יודעת. (פאוזה) קרנצ'וק, את
לא רואה, את ואני ביחד יכולים להיות אימפריה.

שתיקה.
ליאור נושק לקרן, היא נענית לו. הוא ממשיך לנשק את צווארה
ומושך אותה אל המיטה. הם מתנשקים כמה שניות והיא עוצרת אותו.
היא קמה ולובשת את מעילה ללכת. ליאור לוקח שוב את הגיטרה
לידיו.

ליאור: קרן שבי רגע.(היא מתעלמת). שבי נו. (מתיישבת לידו)
תשמעי, אם קוראים לדובים מהיער, יש מצב שהדובים יצאו. ואם
הדובים יצאו זה נוגד את המשפט שאת אומרת בכל פעם שאת נכנסת
לדירה הזו.

קרן: לא הבנתי.

ליאור: מה, מה לא הבנת? אני חוזר: אם קוראים לדובים מהיער, יש
מצב שהדובים יצאו. ואם הדובים יצאו זה נוגד את המשפט שאת אומרת
בכל פעם שאת נכנסת לדירה הזו.

קרן: איזה משפט? שאני לא אשכב איתך?

ליאור: נכון. ואם הדובים יצאו מהיער זה נוגד את זה.

קרן: אבל אני לא קוראת לדובים.

ליאור: את כן.

קרן מניחה ידה על חזהו.

קרן: (מניחה ידה על חזהו) אני בשום אופן לא.

ליאור: (מושך אותה בדש מעילה) מותק, את יודעת טוב מאד שאת
קוראת להם ואת יודעת טוב מאד את הכוח שלך.

קרן: כנראה שאתה שומע מה שאתה רוצה לשמוע.

ליאור: את זו שנוגעת בי.

קרן: אתה תופס לי בבגדים.

ליאור: אבל את נוגעת בי.

קרן: התנועה הזו היא במקום התנועה הזו (מסמנת תנועה של סטירה
על לחייו).

ליאור: והתנועה הזו היא במקום התנועה הזו. (מקרב אותה לנשיקה.
היא דוחפת אותו).

קרן: אבל תשים לב שהתנועה שלי דוחפת ושלך היא זו שמושכת.

שתיקה.

קרן: טוב, אני אלך. איפה הדיסק שהבטחת לי?

ליאור: אני חושש שאת יוצאת מכאן היום בידיים ריקות.

קרן קמה ואוספת את דבריה. ליאור ממשיך לפרוט על הגיטרה. קרן
מדברת אליו אך הוא לא מביט אליה וממשיך לנגן.

קרן: יקירי, זה שאתה כוכב רוק'נרול זה לא אומר שכולם צריכים
לרקוד לצלילי גיטרת הבס שלך.
(ניגשת לדלת, מחכה למבט ממנו, אך הוא לא מרים מבטו מן
הגיטרה).
העניין הוא כזה, אתה מוכשר בטירוף. אני כאן בגלל שאני נמשכת
ליצירתיות שלך. אני רוצה ליצור איתך. אבל אתה רוצה רק לשכב
איתי. המשיכה בנינו היא כמו שני קווים שלא נפגשים. חבל.

יוצאת. ליאור ממשיך לנגן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה בכלל לא מה
שאתם חושבים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/04 0:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון לנגר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה