השעה 2:00 בלילה, יותר נכון לפנות בוקר, מועדון ה - TLV מלא עד
אפס מקום באנשים, באלכוהול, בסיגריות, במוזיקה חזקה, באהבה.

ירדן רוקדת, ורוקדת ורוקדת... כאילו לא רקדה כבר שנים, מוקפת
בחברות, כולן נהנות.
אורות, עשן, מוזיקה, האלכוהול זורם לה בגוף, היא מרגישה
חופשייה לעשות מה שהיא רוצה, היא מדליקה סיגריה, לוקחת שאכטה
ארוכה.
לפתע, מישהו חוטף לה את הסיגריה מהיד, והיא מרגישה שמישהו מחבק
אותה מאחור, היא הייתה בטוחה שזה איזה ערס שבא להתחיל איתה במן
וולגריות מעצבנת שכזו, כמו תמיד.
היא תפסה את היד שלפתה אותה והביטה אחור... פתאום, היא ראתה את
הפנים היפות שהיא כל כך אוהבת, היא ראתה את גיא שלה מחייך
אליה, מעשן את הסיגריה שהיא הדליקה.
היא חייכה אליו חזקה, והמשיכה יחד איתו, לרקוד.
היא הרגישה שהוא מזיז לה את השיער הצידה, ומנשק לה את הצוואר,
היא התמכרה למגע שלו, לנשיקות שלו, אליו.
היא הרגישה שהיא מרחפת. שהיא חולמת. לא היה אכפת לה מכלום, זה
היה נראה כאילו רק שניהם היו במסיבה, לבד.
היא הסתובבה אליו, התקרבה אל הפנים שלו, קרוב קרוב, כמו שהיא
אוהבת...הסתכלה לו בתוך העיניים, ונשקה לו.
נשיקה ארוכה ארוכה...
כבר חצי שנה שהיא מאוהבת בו עד מעל הראש. מאוהבת כל כך שאי
אפשר לתאר, היא אוהבת אותו כל כך- הוא כל החיים שלה.
לפתע הוא ניתק את עצמו ממנה וצעק לתוך אוזנה: "טוב מאמי אני
הולך לאולם השני "
"טוב" היא אמרה, נגמר החלום... טוב, לא נורא לפחות חברות שלה
פה, היא יכולה להמשיך להנות.
היא הסתובבה חזרה אל החברות שלה והמשיכה לרקוד.

אחרי שעה וחצי של אנרגיה מטורפת וריקודים, נמאס לה, ירדן הלכה
לעבר הבר, והחליטה שהיא לא רוצה לשתות שוב משקה אלכוהולי, אז
היא סתם קנתה בקבוק מים. היא הלכה לעבר החברות שלה שעמדו בצד
המועדון ובחנו את כולם.
ירדן הרגישה פתאום, שהיא טיפה מסוחררת, ושהיא חייבת לשבת,
'באולם השני יש ספות' היא חשבה לעצמה והחלה ללכת בכיוון האולם
השני, 'אולי אני גם אמצא את גיא', היא ניסתה לפלס לה את הדרך
לאולם השני כמעט ללא הצלחה, אבל בסוף היא הגיעה.
היא נכנסה לאולם השני, המוזיקה התחלפה... היא ראתה בקצה השני
של האולם את החברים של גיא, והחלה ללכת לכיוון שלהם.
ירדן שמה לב שגיא עומד עם הגב אליה, היא רצתה לבוא מאחוריו
ולחבק אותו, להפתיע אותו. אבל נעצרה באמצע.
זה היה גיא שלה, רק... מחבק מישהי אחרת, לוחש לה באוזן, מנשק
אותה בצוואר, כמו שהוא נישק אותה לפני שעה וחצי בדיוק.
ירדן הרגישה שהלב שלה מפסיק לפעום, שהיא לא יכולה לנשום יותר,
'אני חייבת לעוף מפה, זה לא קורה לי, זה פשוט לא קורה לי!!!'
היא חשבה לעצמה, אבל הרגליים שלה לא זזו ממקומם. 'מה קורה
לי?!' היא לא הבינה, היא הרגישה כל כך רע, הייתה לה בחילה,
לפתע, גיא הסתובב אליה.. הביט בה במבט ממושך והחל ללכת לעברה,
ירדן הסתכלה עליו, הסתובבה אחורה והחלה ללכת לכיוון היציאה.
ירדן כמעט ונפלה, נתקלה באנשים, אבל לא היה אכפת לה, היא רק
רצתה לברוח משם, היא רק רצתה שגיא יעזוב אותה... גיא החל ללכת
אחריו, ניסה לתפוס אותה, אבל לא הצליח. ירדן נעלמה.

ירדן ישבה על הרצפה מחוץ למועדון, לקחה סיגריה והדליקה אותה,
היא בכתה.
החברות שלה, שלא הבינו מה קרה ישבו לידה וניסו להרגיע אותה, אך
ללא הצלחה... ירדן לא הצליחה להפסיק לבכות.
באיזה שהוא שלב גיא יצא החוצה וחיפש אותה, אבל ירדן התעלמה
ממנו, וכשהוא ניסה להתקרב אליה, לדבר איתה, היא התעלמה ופשוט
השפילה את המבט מטה ובכתה בשקט, היא לא האמינה שזה קורה לה,
דווקא לה, ועוד איתו.
היא לא רצתה לראות אותו יותר בחיים, היא לא רצתה להחזיר לו,
היא לא רצתה לשמוע מה היה, היא לא רצתה לשמוע אם זו הייתה סתם
אי הבנה, היא רק רצתה שיעזוב אותה בשקט.
שכולם... יעזבו אותה בשקט.