|
מחובקים,
תחת שמי האפלה,
שעה שמקרבת את זמן החלומות
ולובשי שחורים שקמים לתפילה.
מחבק את ידך
מצמיד את חום שפתיי לשלך.
מתפלל לאלת הירח
שתעסיק את אל השמש
רק עוד קצת.
מגע שפתייך
שולח אותי הרחק
לעולם אגדות וסיפורים,
אל מקומות שכבר אבדו לי
מחוזות נשכחים.
עוצם את עיני
סחרור לא מוסבר, לא מובן.
ואני נותר תוהה
אין תמיד היה זה כך?
פוקח אישוני
רק בכדי לצבוט את החלום
ולמצא ש...
את עדיין כאן...
ואני...
איתך...
17.5.02 |
|
|
-רומא לא נבנתה
ביום אחד
-ובטח לא
בפל-קל
(שיח רומאים.
כן, זה קצת
מיושן אבל
תתכוננו לבדיחות
ורסאי במתכונת
רטרו. המלעיזים
שמיהרו להספיד
אותם אחרי
הפיגוע בתאומים
עוד יאכלו את
הכובע) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.