נטלי בר / תגיד לי |
ובעורי בצעת שטפי דם אדומים
חנקת צווארי ואני וגופי נותרנו שנינו רדומים
סימנת עצמך בי והסימן צבט בלב
חשבתי שהלב שלי
מזמן כבר לא אוהב
על גופי חבלותייך שנעשו מכורח הנסיבות
לפעמים הנתינה שלי הופכת לכזאת
שריטות ידי וציפורניי טבועות שם בגבך
תגיד לי ילד יקירי לי
למה איני שלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|