צלצולי הטלפון מרווחים כמו דקירות סכין בחזה שלי.
שחור וצהוב.
גופתי מונחת על האלונקה, ומשם לבור.
הזמן טס לו אט אט.
וכשמרים אני את השפופרת, משנס אני את מותניי, ומצחקק.
רציתי להלום ורציתי לרצוח ורציתי דם.
רציתי דבורים.
רציתי לשתות את מיצך, ובכך להתמזג.
היין כבר קר, או שכך אמור להיות מוגש.
צלצולי הטלפון מרווחים כמו דקירות סכין בחזה שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.