ההמון ששומע,
וצועק,
מתפרע,
אין לו קול,
לא קורא הוא,
לא היום,
רק בלב הוא,
מאמין,
לא יודע,
מתבלבל,
משתגע,
השלטון לא רוצה בו,
הוא רודה ויורה בו.
על פצעי העבר שקיבל ההמון,
קורבנות אסונות,
אחיות של השכול,
עבדים של עצמנו,
של העיקרון,
הפצעים לא החלימו,
רק נוספו חדשים,
אותי עוד לא הספידו,
אך על כך תשמעו,
אין בינינו שום חרב,
אך אנו נחתכים,
חתכים שבינינו,
חתכים בתוכי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.