|
ערי אבן ואספלט נשמתי
לתוכי
בין ימי שיגיון ומשחק
מטיילת בין שווקי העיר כאנשי
הרוח אשר הילכו בה,
ולרגע הנני בניהם.
אוחזת בידו של האדם אשר איתי
וליבי נתון באותה יד
מלטפת,
מהלכת;
מתקרבת ואוחזת בידו בחוזקה,
שלא יברח ויתגלה כחזיון
ויותירני לבד בין אותן אבני הרוח
אשר אהבתי כל כך
נושמת עמוק.
הוא עדיין כאן.
והעיר מעולם לא נראתה שלווה
כל-כך.
(29/2/04)
|
|
|
תגיד לי, מר
עורך...
למה מצד שמאל,
כשעוצרים שנייה
על הקישור לדף
האחורי, כתוב
ממלכת הסלוגנים,
וכאן למטה, כתוב
ממלכת
הסלוגנין...
מה זה צריך
להיות?
ארטיקרחלב
זעום על כך ששני
השמות כל כך
דומים...
מילא היו משנים
אחד מהם ל"למכלת
הגסולניל", אבל
הם לא עשו את
זה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.