|
המסיכה שלי חייכה כל כך הרבה...
ששכחתי איך לבכות
ודמעות נשטפו ממני והאלה
באוושת הגלים רחש אנקות
צוחקת מבעד למראה -
עיניים של מישהי אחרת.
בכסות רגשות - נופלות חומות. אני לא רואה.
גומרת ואומרת.
מבוססת בדמעות של כולכם...
על מה אבכה אני?
דממת התערטלות.דמעת ההוללות.
לצידי שוכב פלוני.
בוחנת אותך בעיניים כמהות..
אני לא מכירה אותך באמת.
האהבה קרה. תחושות קופאות -
הרגש מת. |
|
|
עברתי הרבה
בחיים. לא, לא
ככה, רק
אוראלי.
ישראל היה
הראשון שתקע
לי.
האשה הקטנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.