|
המסיכה שלי חייכה כל כך הרבה...
ששכחתי איך לבכות
ודמעות נשטפו ממני והאלה
באוושת הגלים רחש אנקות
צוחקת מבעד למראה -
עיניים של מישהי אחרת.
בכסות רגשות - נופלות חומות. אני לא רואה.
גומרת ואומרת.
מבוססת בדמעות של כולכם...
על מה אבכה אני?
דממת התערטלות.דמעת ההוללות.
לצידי שוכב פלוני.
בוחנת אותך בעיניים כמהות..
אני לא מכירה אותך באמת.
האהבה קרה. תחושות קופאות -
הרגש מת. |
|
|
חשבתי על זה
והגעתי להרבה
מסקנות שונות.
א. עצים תמיד
צומחים.
ב. נירוונה הם
להקה טובה.
ג. אין שומדבר
מעניין
בטלויזיה.
ד. במה חדשה זה
כמו אופיום
להמונים.
ה. יש פה אנשים
עם שם יותר מוזר
משלי.
ו. אתם אפפעם לא
תפרסמו שום
סלוגן שאני
מציעה!
אתם שונאים
אותי!
אני שונאת
אותכם!
כולם שונאים את
כולם!
תגובת מערכת: אז
זהו, שלא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.