|
בודדה יושבת בחדר חשוך,
נזכרת בדמותך האפלה
שומעת את קולך המחוספס
רוצה לבכות אבל מתביישת
מנסה לשכוח אדם כל כך אמיתי.
אין לי כוח להילחם באהבה,
אבל גם לא אוכל להיות איתך
אתה עוצם את עינייך
סוגר את הדלת אחריך
לא נותן לי מקום או הזדמנות.
נשאר עם מה שיש לך
ומפסיד עולם שלם.
מכאיב לי בלי סוף
ואני בוכה בדממה כועסת.
למה שכחת את שמי?
הטעם בפה שלי מריר וחמוץ
כשאני חושבת עליך.
אבל קרן שמש מחממת אותי
מנחמת ומלטפת.
לא נותנת לי ליפול. |
|
|
כל הזמן יש
פיגועים,
הרוגים.
דם ברחובות.
צעקות, זעקות,
סבל וייסורים.
משפחות שכולות,
ילדים יתומים,
אנשים רעבים
ללחם, חולים
במגפות.
ומה אנחנו
עושים?
יושבים ורואים
טלוויזיה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.