ליטל מי / הבוקר הזה |
כבים עם אור ראשון
ואני מתגמדת מולך
מסתתרת
מתרגזת ששוב הפתיע אותי,
הבוקר הזה.
מוצאת נחמה
בקרני שמש שבורות בשלולית
זורקות מעט צבע
אל קורים אפורים של חוסר שינה.
אח,
אהוב שלי,
הלילה לקח ממני את כל החיוכים.
תסלח לי, תסלח לי?
מעולם לא הייתי
טיפוס של בקרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|