ראשומון  
הניח את השפופרת במקומה.
לא, הידיים לא רעדו
אך הרגיש רעד קליל עובר בכל הגוף.
פרפרים.
אהב את התחושה.
כרגע דיבר איתה.
קול נעים, מיוחד. קול חייכני, חיתוך רך מתנגן.
בדמיונו ראה עיניים מחייכות.
קבעו פגישה.
עוד כל כך הרבה זמן לחכות.
עוד 7 שעות.

הניחה את השפופרת במקומה.
קול נחמד, לא יותר מזה, רגיל.
העיניים חלפו על לוח פגישות העמוס ועל המטלות.
קבעו פגישה .
בעוד 7 שעות.

הכין לעצמו קפה.
נפגשו בצ'אט.
הכינוי שלה היה מקורי, ממזרי, משך את תשומת ליבו מיד.
פנה אליה בהיסוס, בטוח שהיא מוצפת פניות, כמעט בטוח שלא תענה
לו.
ענתה.
דיברו לסירוגין כל הערב.
משונה רק שלא רצתה לעבור לחדר פרטי.
השיחה איתה היתה שונה.
שובבה, שנונה, ממגנטת, מושכת.
הרגיש  שביד אחת היא מושכת, ביד שניה דוחפת.
הלך שבי אחריה.
לא האמין כשביקש מספר טלפון, נענתה לו.
עוד 5 שעות ויראה אותה.
למה הזמן לא זז?

ביקשה מהמזכירה שלה שתכין לה קפה שחור, חזק.
סיימה ישיבה, עוד רגע עוד אחת.
תקציבים.
לגמה מהקפה, נזכרה.
נפגשו בצ'אט.
הכינוי שלו היה סתמי שם+מספר.
פנה אליה, כמו רבים אחרים.
ענתה לו ולאחרים.
דיברה איתו ואיתם סימולטנית, באדישות.
להעביר עוד ערב.
הוא לא היה משהו מיוחד .
בטעות נתנה לו טלפון, במקום לבן שיחה השני.
אחר כך חשבה, נו שיהיה.
לא הבינה, למה בכלל קבעה איתו פגישה.
איך הזמן רץ.
מקווה שתפסיק הכל.
עוד 5 שעות.

מאז גירושיו לא זוכר שהתרגש כל כך.
ישב בכורסה.
עיניים חולמניות, מצונפות.
ניסה לדמיין אותה לפי הפרטים שנתנה.
גובה,עיניים, צבעים.
מקווה שהפעם אולי.
רוצה רומן, רוצה קשר, רוצה רגשות.
הלך לארון לבחור בגדים.
נכנס למקלחת.
עוד שעה.

זהו, הסתיימה הפגישה האחרונה.
הרימה טלפון הביתה.
השאירה לבעלה הודעה שתאחר היום: ישיבות, תקציבים בלה בלה בלה,
נשיקות ואוהבת.
מקווה שההוא יהיה לפחות פחות משעמם במיטה מאשר בצ'אט
עוד שעה.