ג'ני פקמן / אחרי |
כשהעתיד הופך עבר
התהיות להבנה
הפערים לאמיתות-
אז לא נותר עוד כוח
להשיב.
והמסך יורד
ותם
מותיר אותנו, השחקנים
על במה זרה
בהצגה לא לנו
שרויים באור חיוור
של זרקורי עבר.
סיימנו
כעת - להשיב התלבושות,
לחזור, להתעורר
ואנו עומדים מול האולם
שמולנו המה
ומולנו דעך,
מבטנו זועק לו תוגת
געגועים.
אחרי
כשנותרים אנחנו,
הדממה
וביעותי הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|