העיניים שלה היו ירוקות עד להכעיס.
הירכיים הרזות והשזופות שלה השתחלו בנונשלנטיות לתוך ג'ינס
בהיר שהתרחב בצדדים, כמו זויות הפה המושלם שלה.
שדייה הזדקרו בהתרסה.
המסקרה שלה היתה מרוחה למשעי. רק הנקודות השחורות הקטנות שעל
ריסייה הסגירו את היותה בת אנוש.
היא התהלכה כמי שהעולם שייך לה. התנהלה ברוגע שקשה להסביר או
להבין אותו. רוגע ששמור רק לאנשים שחזרו הרגע מגואה או מפסטיבל
מדיטציה רוחנית בגליל.
השיער העדין שלה הדיף ריח של פסטיבל אהבה, והקול שלה הדהד
באוזניי כמו מנטרה של אלכוהוליסטים אנונימיים.
מהרגע הראשון שראיתי אותה - שנאתי אותה.
היא אהבה תפוזים, וגשם, ואת לו ריד.
הסרט הכי טוב שהיא ראתה היה "אשה יפה".
(כמובן שג'וליה רוברטס היא האישה המושלמת בעינייה).
היא נראתה מדהים בשמלה הכחולה שלה מספרד, שנקנתה
בטיול-לפני-צבא שלה.
היא נסעה עם אמיר, שהיה חבר שלה שנה וחצי.
היא מאוד נהנתה.
היא איבדה שם את התיק גב השחור-סגול שלה, עם כל המסמכים והציוד
והדיסקים.
שעה לפני שהמריאה חזרה לארץ, מישהו מצא לה אותו.
יש לה הרבה מזל.
גרפולוגית אחת פעם אמרה לה שיהיה לה הרבה מזל בחיים, ושהיא
משדרת חמימות לסובבים אותה. היא גם אמרה לה שהיא בטח נורא
אוהבת שקט ושיהיו לה רק בנים.
היא האמינה ושילמה 125 ש"ח. כולל מע"מ.
בצבא היא היתה מ"כית בנים וכולם היו דלוקים עליה.
היא הייתה שוכבת עם רמי, שהיה נהג-בוס בבסיס שלה.
היא תמיד הייתה גומרת.
אחרי הסקס הוא היה מעשן ווינסטון אדום בקופסא רכה ונכנס
להתקלח.
היא היתה נשארת לשכב במיטה ומשחקת עם השיער שלה.
היא היתה חוזרת הביתה באוטו הקטן של אמא שלה. פונטו אפורה. שנת
93'. שתי דלתות. ריפוד מנומר. טסט לשנה. מצב מכני מצויין.
היא היתה מחנה במקביל חנייה מושלמת. היא עברה טסט שני. הטסטר
הראשון היה מניאק.
פותחת דלת בצרור מפתחות ענקי. היתה לה חולשה למחזיקי מפתחות
שמקבלים בביצי הפתעה.
היא היתה זורקת את התיק על הספה הגדולה שבסלון. "צהוב-חרדל"
קראו לזה באיקאה. 2500 ש"ח. בלי מע"מ. בלי הובלה.
חולצת נעליי נייקי אפורות מידה 38, ונכנסת לבוקסר שחורים של
אמיר מלפני שנתיים ולגופיית סבא לבנה.
היא הייתה כל כך יפה.
כל כך שנאתי אותה.
אתמול הפונטו האפורה שלה נכנסה בעץ ב-130 קמ"ש. טוטאל-לוס.
אמבולנס. מצב אנוש. חדר ניתוח.
ההלויה היום, ב-17:00. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.