[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שם עט
/
הפוך

הוא פקח את עיניו וראה את הרצפה. את האריחים המכוערים בצבע בז'
שתמיד נראים מטונפים גם כששוטפים אותם. זה נראה לו מוזר. הוא
שפשף את העיניים לסלק קורים אחרונים של שינה, נענע את ראשו מצד
לצד, ופקח שוב את עיניו. הפעם, לא היה ספק - הוא שוכב על התקרה
ופניו למטה. אין לזה כל הסבר אחר. איך הגיע לתקרה? ואיך,
לעזאזל, הוא לא נופל? הוא ניסה להניע את אבריו, הידיים זזו, גם
הרגליים. אולי הוא חולם? לא. הוא הריח באוויר את הטעם המר הזה
של המציאות, וגם העצמים בחדר היו מוכרים כולם, השולחן העתיק
שקנה בשוק הפשפשים ב- 300 שקל, הכיסאות הקטנים הכתומים, המחשב,
ואשתו נעמה, שישנה, פיה פעור לרווחה, על המיטה הזוגית שלהם.
כן, הכל מוכר מאד ולא חלומי בכלל, סתם הפוך.
אז מה, לכל השדים ורוחות המזגן, הוא עושה על התקרה. הלא בודאות
הוא זוכר שלישון הלך על המיטה, ולא בשום מקום אחר. ולזכותו יש
לומר שעל אף שלא היה מדען ואפילו נכשל בבחינת הבגרות בפיזיקה
הטרידה אותו מאד השאלה הטכנית - כיצד? מה מחזיק אותו שם למעלה,
מונע מכוח הכבידה לעשות את מלאכתו. כי דבר אחד בפיזיקה הוא בכל
זאת ידע- כדור הארץ אמור למשוך כל גוף, גם גוף כבד ושמן כמו
שלו, אל עבר האדמה, או במקרה הזה אל עבר המיטה עלייה שכבה,
פעורת פה, אשתו נעמה וחלומות לילה מפנקים את שנתה.
אולי, חשב לעצמו, הוא נתלה מן התקרה באמצעות כוח אלקטרומגנטי
לא ברור שנוצר מתוך איזה חיכוך בין עצמו לבין העולם. ואולי
הסיבה טמונה בהיווצרות פתאומית של וואקום, חלל ריק של כלום
שנפער בין גופו לבין העולם. אלה היו הרעיונות הכי מקוריים שעלו
בראשו, אבל לבסוף הגיע למסקנה שהוא ממילא לא יכול להוכיח כלום
אלא רק להעלות השערות.
עכשיו התחילה להטריד אותו בעיה מעשית יותר - האם להעיר את
נעמה, וכיצד? אם יעיר אותה כך, כשהוא תלוי על התקרה מעל ראשה,
אין ספק שהיא תרביץ זעקה אדירה שתנענע את אמות הסיפים של
הדירה, תעיר את השכן הזקן שגר למטה, ותגרום לפרפר באינדונזיה
להתעופף בפחד. מצד שני, אולי בכוח אותו רעד אדיר שיאחז בחדר,
תאבד אחיזתו האיתנה בתקרה, והוא ימצא עצמו נופל חזרה אל המיטה
הזוגית. וזו שאיפה שכדאי לשאוף אליה, כי תלוי כך על התקרה, אין
בו הרבה שימוש, וגם אין זה מצב טבעי כלל וכלל, ואפילו בחלומות
הוא לא זוכר מקרה כל כך מוזר. פעם, בחלום אחד, הוא היה על אי
בודד ובישל לעצמו קיפודים אחרי ששלף מהם את הקוצים, אבל שאר
החלומות שלו היו די רגילים, ובגלל זה הוא לא סיפר שום חלום
שלו, לאף אחד, אף פעם.
עוד הוא מהרהר והנה נעמה פקחה את עיניה. מבטיהם נפגשו. לאימה,
התברר לו, יש עיניים קרועות לרווחה, פה פעור, שפתיים משתרבבות,
וצבע חיוור של תרנגולת לפני שחיטה. אבל היא לא צרחה. היא ניסתה
לדבר ולא יצא לה כלום מהגרון ורק השפתיים זזו.
הוא ביקש לומר משהו, להרגיע אותה, אבל לא ידע מה. לבסוף אמר
-בוקר טוב. והרגיש כמו אידיוט.
נעמה המשיכה לתלות בו מבט מזוגג וריק מהבעה. מלמעלה היא נראתה
לו מוזרה, שונה, כאילו הוא רואה אותה בפעם הראשונה. הוא המשיך
להביט בה בזמן ששפשפה את עיניה ורכנה לקחת את המשקפיים שהיו
מונחות על השידה. אחרי שהרכיבה אותן, הזדקפה, והביטה למעלה.
החדר כבר היה מואר באור רך שהתגנב דרך התריסים.  
מה אתה עושה שם? - היא מלמלה בקול רפה וחלש שבקושי פילס את
דרכו עד לתקרה. לא יודע- אמר בכנות. תפסיק עם השטויות ותרד מיד
למטה - ציוותה - זה לא מצחיק.
גם הוא חשב שזה לא מצחיק. אני לא יכול לרדת - ניסה להסביר לה.
היא לא אמרה כלום, ופשוט קמה בחטף, נמרצת, מנערת את חלוק השינה
שלה ויצאה מן החדר. היא שבה במהירות ובידה מטאטא, ובלי כל
אזהרה החלה להכות בו נמרצות על כל חלקי גופו כשהיא מגדפת -
חתיכת אפס. פחדן. כלומניק, תרד משם מיד או שאני מפרקת אותך.
הוא ניסה לגונן על גופו באמצעות ידיו אבל החבטות שלה פגעו
היטב, צורבות את גופו בכאב חד. אם היה לו עוד ספק קל שאולי הוא
חולם הוא נגוז עתה תחת מטר המכות והקללות. לבסוף התעייפה,
והתיישבה על המיטה מיואשת.
זה בגלל הכסף? - שאלה - זה בגלל החובות? כי אם כן אז כדאי שתרד
למטה, לברוח זה לא פתרון. שום דבר לא יסתדר מעצמו אם לא תרד
מהתקרה ותטפל בו.
זה לא הכסף - הוא מחה בתוקף.
אז מה זה? - התרעמה - זה קשור אלינו? זה בגלל היחסים בינינו?
משהו מפריע לך? תגיד. תדבר.
הוא הבטיח לה שזה לא קשור אליה, או לעובדה שהם לא עושים כבר
סקס, ושהוא עדיין אוהב אותה, ואפילו אוהב אותה עכשיו יותר,
ומאד רוצה לרדת אליה למטה ולנשק אותה. היא לא האמינה לשום דבר
שהוא אמר. היא אטמה את אונייה בידיה ואמרה - אני לא מקשיבה,
אני לא מקשיבה.
אחר כך היא נעלמה לסלון, והוא שמע אותה מדברת עם אמא שלו
בטלפון - לא יודעת, הוא על התקרה, הפוך, לא רוצה
לרדת....ניסיתי, לא עוזר כלום...כן, תבואו...
הוא שמע אותה טורקת את הטלפון אבל היא לא חזרה, נשארה בסלון או
הלכה למטבח. השעה כבר הייתה תשע בבוקר ומהעבודה בטח יתקשרו עוד
מעט לברר איפה הוא, הוא אף פעם לא איחר לעבודה. אבל הוא לא היה
מודאג, להפך הוא דווקא היה רגוע מאד, הוא התקשה להיזכר מתי היה
כל כך רגוע לאחרונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין עשן בלי עש!


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/7/01 16:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שם עט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה