"אנחנו סובבים במעגל ומניחים הנחות
אבל הסוד יושב באמצע ויודע"
(רוברט פרוסט)
הוא שפחדתי מפניו -
הוא השב.
ידיו המורכבות חגות בי
קרות וצהובות,
אינני מתנועע בעקבות רגליו
המותירות שובל ומזהיבות.
טורף הבלהות.
הוא שלוקח סיוטים ומעכלם
מניח על כר החלומות
ומשלח לדרכם.
הוא השב.
צנחו איתי הדוחק והכורח
משמיים עמוקים
ופניהם שלפו ציפורן
לעניינים הדוקים.
והוא שהפחידני
והשיב מחאותיי ריקות
שב כעת להצילני
בידיו המתוקות.
מורכב מדי
להבין הכול
מוקדם מדי
מנויים יקרים:
יכול להיות שחלקכם ניסה להכנס ליצירה הקודמת ונתקל בדף ריק
(אני מקווה שזו הסיבה למיעוט המבקרים, כי האפשרות השנייה היא
שנכנסתם, לא הגבתם, ומיהרתם להזהיר את כל מי שאתם מכירים).
אז תהיו ילדים טובים וילדות רעות, ותנו סימן חיים:
"הילת הזמן" - http://stage.co.il/Stories/314816 |