תמר תדהר / מרכבת רוחות |
האוויר נרעד באיבחת הלהט והדממה.
כבר שנים עברו מאז אנחת התשוקה האחרונה,
נשארו רק תחושות, דמעות יתומות ואהבה זרה.
ענייה אני ומרודה בנשים,
אנוסה בספרון לבי הסגור.
על מרכבת רוחות בך צופה,
רושם שמי בזהב העננים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|