מרחף
אי שם בעננים
עיוור לצרות
הנראות כגרגירי חול זעירים
הבכי לא נשמע יותר מהדהוד מרוחק
אין צורך במחשבות, ברגשות
נראה שהזמן עוצר מלכת
בנגיעה קלה הלחצים מתמוגגים כענן קטיפתי
רק לזכור איך עפים
לא לשכוח

מרחף
אי שם בעננים
עיוור! הם לא קיימים!
בראשי זכרון כואב, שנשארה ממנו רק צלקת...
אבל הם לא קיימים...
לפחות לא כאן...
לא רואה!!!
לא רואה אותם מכוונים אליי
משקיפים דרך קנים דרוכים
מחכים לטעות
מחפשים את נקודת התורפה...