"FUCK, DAMN, SHIT" הקללות המלוות את התעוררותי זורמות מכוחו
של הרגל.אלפי פטישים הולמים בראשי, עדות מוצקה ומוכרת לעוד ליל
שימורים מטורף, שעונשו בצידו.
הקול המונוטוני של זרימת מי המקלחת חודר מבעד למסך האלכוהול,
גורם לי להתנער באחת, לתפוס את משקולת השבע טון שבין כתפיי
ולפלוט סדרת קללות עסיסיות, מגנה את עצמי ואת העולם על ליל
אמש.
קול זרימת המים נדם וכעבור דקות אחדות היא יצאה , לבושה ג'ינס
מאתמול וגופיה כתומה שלי, מדיפה ניחוח נעים ומנגבת את שערה
הרטוב.
היא קפאה מול מבטי, מובכת משהו, הבחנתי בהנאה. נראית זרה בנוף
הקר של דירתי.

אני בת שש עשרה וחצי, יש לי דירת חדר מעל חנות לחלקי מכוניות
בתל אביב, שאבי החורג מממן כדמי שתיקה - שאני לא ארוץ לספר
לכולם שהוא מזיין לאמא ת'צורה במכות.
האבא הביולוגי שלי הוא תעלומה שאני לא חשה כל צורך לפתור. סתם
איש שזיין ילדה בת חמש עשרה. התוצאה היא אני- נימפומנית ללא
תקנה, מתוסבכת עם כל העולם. תינוקת בת שש עשרה שיודעת הכל.

"בוקר טוב." קולה מהוסס. שמחתי על אי הנוחות שהרגישה. הושטתי
את ידי בגישוש אחר הסיגריות שלי, לא הסטתי את עיני ממנה, מודעת
לכך שמבטי מביך אותה.
האשה שעמדה מולי הייתה יפהפייה. כבר לא צעירה, אבל בעלת
סקס-אפיל שלא ניתן להתעלם ממנו. ראיתי את מבטי הגברים מלטפים
את גופה אתמול במועדון.
היא נעה לבדה על רחבת הריקודים, מתמכרת לצלילי הטראנס בעיניים
עצומות, ואני בהיתי בה ממקומי על יד הבאר, סיגריה ביד אחת
ומשקה בשנייה, מודעת עד כאב לעיני הגברים שלצידי, הנעוצות בה.
לפתע נפקחו עיניה והיא הביטה ישירות אליי. הסטתי את מבטי
אוטומטית ושנייה אחרי כן ידעתי שהיה זה צעד מוטעה. נקודה
לטובתה.
היא נעה לעבר הבאר, מתחככת במודעות בעת שפילסה את דרכה בין
האנשים, ונעמדה כה קרוב אליי שיכלתי להריח את שיירי המריחואנה
מבעד לאדי הבושם שאפפו אותה.
היא פנתה לברמן. "הייניקן, מותק, קר ומהחבית."
היא הושיטה שטר של עשרים שקל והמתינה לעודף ואז הפנתה לעברי
עיניים אדומות.
"אפשר סיגריה?" קולה היה מוכר ומנוכר כאחת.
הנהנתי והדפתי את הקופסה לעברה. היא הדליקה סיגריה, שאפה עשן
לראותיה ופלטה  החוצה בנשיפה ארוכה.
"את לא צעירה מדי בשביל להיות פה?" שאלה, מבטה נודד על פני
הרחבה, העמוסה אנשים המבוגרים ממני בעשר שנים לפחות.
"בעלך מרשה לך להיות במקומות כאלה?" עניתי בשאלה, משווה לקולי
גוון אדיש, למרות שליבי פעם במהירות.
היא נשמה עמוקות.
"אחד- אחד" אמרה.
"שתיים- אחד" מלמלתי.
"מה?"
"לא חשוב" אמרתי ופניתי לברמן, "ג'וני, תביא עוד בירה."
לא ידעתי אם זה אכן שמו, אבל רציתי שתחשוב שאני יודעת.
הרושם הרצוי הושג. מבטה שוטט שוב כששאלה: "אז גברים בגילי זה
הקטע שלך? קורבנות מתאימים לחימום המיטה?"
"אני אוכלת גברים בגילך לארוחת בוקר" עניתי באדישות, מדגישה כל
מילה, לא מביטה בה.
"ומה עם בנות? גם כאלה מבקרות אצלך?"
הישירות והלעג בקולה בלבלו אותי.
"אני בקטע של זכרים" עניתי, "פחות מסובכים."
היא הביטה בי, עיניה חומות וגדולות, כמו שלי.
"את כל כך צעירה עדיין," אמרה, העפרון השחור נמרח והדגיש את
העצב בעיניה, "צעירה ותמימה."
חשתי שצברתי עוד נקודה לטובתי.
"אפשר לשבת?" שאלה והצביעה על כיסא שהתפנה לצידי.
בזמן אחר הייתי אומרת לא. או אולי כן וקמה ללכת. אבל עכשיו רק
הנהנתי בראשי ונשארתי לשבת.
"קשה לי בבית." היא אמרה בשקט.
הנהנתי ובהיתי בגבר נאה שעמד מעברו האחר של הבאר.
"הוא לא נותן לי לצאת. לא נותן לי לחיות."
הנהנתי שוב.ראשי החל להסתובב, תחושת ערפול מוכרת מעמעמת את
חושיי. רציתי ללכת משם.
"אני לא רוצה לחזור הביתה."
הפעם העמדתי פנים כלא שומעת אבל היא המשיכה.
"אני אקבל מכות רצח כשאחזור. הוא יהרוג אותי."
שתיקתי הלמה בראשי עד שלא יכלתי יותר.
"יש לי אמא טיפשה." סיפרתי לה. "בעלה חושב שהיא שק אגרוף.
מוציא עליה את כל התסכול של החיים המזוינים שלו."
היא הנהנה ואני הבטתי ישירות בעיניה. "וכל החרא שהצטבר אצלה
נשפך עליי. הייתי מתחבא ובוכה לילות שלמים, אבל לידה לא בכיתי.
עד שהיה לי מספיק שכל לברוח מכל זה."
הדמעות זלגו מעיניה, האיפור נמרח. כבר לא כל כך זוהרת.
"אני מרחמת על הילדים שלך." סיימתי וקמתי ללכת, מושיטה שטר של
מאה שקל לברמן.
"תודה, ג'וני. תשמור את העודף למשקה הבא."
ידה משכה בשמלתי.
"אני רוצה לבוא לישון אצלך." אמרה. מבטה מתחנן, מופסד.
זה בדיוק מה שחסר לי. אשה במיטה.
"בואי." אמרתי. הפטישים דופקים ללא רחמים, הצלילות ממני
והלאה.
הלכנו לדירה בשתיקה. העברנו ג'וינט בשתיקה. נכנסנו למיטה
בשתיקה.

ועכשיו היא עומדת מולי. יפה כמו הים, וגלי השנאה גועשים בי.
"תלכי מכאן." הסתובבתי לקיר, יונקת את עשן הסיגריה, מקשיבה
לרחשיה בעת שנעלה את מגפיה וקמה ללכת.
"להתראות." היא אמרה ואני לא הגבתי, בוהה בקיר עד ששמעתי את
הדלת נטרקת. ואז התחילו הדמעות לזרום.

שתי דקות אחר כך הטלפון צילצל.
"האמא הכלבה שלך אצלך?"
"לך תזדיין!"
ניתקתי.