אודה לחנוך לוין ועבס סואן
כדורגלן ערבי, מי חלם אותך הלילה?
בתולה יהודייה, היא חלמה אותי.
כדורגלן ערבי, מה עשית בחלום יהודי?
רצתי בטדי עם תרבוש אדום,
קוף מהטריבונה צרח, אחר כך סוכלתי.
ערבי, ערבי, מה פשר החלום?
איני יודע. בכלל, מה לי ולצהובים בבית וגן?
ערבי ערבי, איך הצלחת להיכנס עם פצצה לרמת גן?
באתי, הבקעתי, השד יודע, הגעתי
למצב מוזר, צעקו לי בעט אלון בעט,
סתם כזה, לא מחובר לשום דבר.
בתולה יהודייה, את מי חלמת הלילה?
כדורגלן ערבי, הוא שאותו חלמתי.
בתולה יהודייה, מה עשה ערבי בחלומך?
חייו ומעשיו היו קצרים:
הוא בא ועשה את שלו, היה נהדר,
קוף בטריבונה צרח, ואז הקצתי, והבנתי.
בתולה, בתולה, מה פשר החלום?
איני יודעת איך עבאס עבר במחסום,
ואיך תקע אצלי גול בחלום.
בתולה יהודייה, נו, איך תקע עבאס בחלום?
תקע, השד יודע,
דברים קורים לי פתאום ואני מרטיבה,
כאילו התקיימה בי אורגזמה
של כל השכונה.
מזכרונות ההולך בדברי הימים:
ואז, בדקה ה- 90 , בעודנו קורעים קריעה, ועוד שקי האפר על
ראשינו, ונשותינו אבלות, ובתינו חשוכים, הגיע השוויון לו ייחלו
בימים ההם כל בית ישראל. עבאס (המקבי) סואן, הקשר הערבי של
נבחרת ישראל, בפצצה אדירה מ-25 מטר הפיל לקרשים את הפיל
האירלנדי, והפיץ אור במליוני בתי אב בישראל.
והעיר תל-אביב ביום ההוא צהלה ושמחה, אבל בירושלים הקדושה כבר
הוכן עץ טמיר, וחבל לולאות, לכרוך ולתלות מגרונו את עבאס הרשע,
יען כי טימא את חורבננו הקדוש, והפכו לניצחון שנקנה מיד מצורע
במחירה של השפלה איומה ונוראה.
ועוד נכונו עלילות.
|