|
שמחה מהולה בעצב
עצב מהול בשמחה
כל היופי שבעולם מסביב
מסתכל מביט
רואה מתבונן
קולט ומבעבד
מתלמד
שותק
ועוצב
אשה יפה בשמלת כלה
אשה יפה ובעיניה דמעה
דמעה אחת
נוצצת גדולה
בוהקת מסנוורת
משתלטת על כולה
דמעה אחת
אשה, יפה
אשה יפה, בשמלת כלה
עומדת
וכפות ידיה משולבות מלפניה
אשה יפה
עומדת.
אינה בוכה.
אך רק דמעה אחת
משקפת אל כולה
יופי מהול בעצב
עצב מהול בשמחה
אשה יפה. עומדת.
טהורה
או שבעצם לא טהורה
למה יש דמעה אחת.
דמעה אחת בודדה.
שקטה.
ולפתע הדמעה גולשת לה
יורדת בעיתה
גולשת על צווארה
של אשה יפה
נספגת בתוך שמלתה
והדמעה. נעלמה.
או שבעצם היא לא
מכיוון שהדמעה טבועה
בתוך תוכי
ליבה.
של האשה. אשה יפה.
שמחה מהולה בעצב
עצב מהול בשמחה.
אשה אחת עומדת.
יפה.
אינה בוכה. |
|
|
אחרי כמה
ניסיונות
התאבדות הבנתי
שחיי ריקים בלי
הבמה.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.