"מה היית עושה לו היית אלוהים?" היא שאלה.
שאלה טובה. חשבתי קצת והייתי מרוצה מהרעיון הראשון שעלה
למוחי.
"הייתי מגלה את עצמי לכל בני האדם ומכריז להם שאני אלוהים. אני
קיים, אני גדול, אני כל מה שהאמנתם שאני ועכשיו אני הולך.
אין לכם יותר על מה לריב. אין לכם יותר אמונות. תאמינו במה
שאתם רוצים אבל אני הולך. ביי."
אבל לאחר מכן הרהרתי עוד קצת בשאלה הזו. שאלה טובה.
אולי הייתי חוזר בזמן ודואג שלא יחשבו עליי מלכתחילה. חוסך כאב
וסבל. הייתי מרגיש די רע לו הייתי אלוהים. גרמתי לכל כך הרבה
מוות ולכל כך הרבה מלחמות שלא הייתי יודע איך לאכול את זה. הרי
אני כאדם מרגיש נורא אם לא עזרתי למישהו שנתקע עם האוטו. אני
מתייסר אם באמת פגעתי במישהו. אנשים אומרים לי שאני טוב מדי
לטובתי, שאנשים בעולם האמיתי יאכלו אותי חי.
הם צודקים.
יכול להיות שבתור אלוהים הייתי מתאבד?
לא.
אולי הייתי יוצר קערת פופקורן ענקית וקולה תואמת ונהנה מההצגה
הזו על כדור הארץ לאיזה 5 מיליון שנים ואז יוצר מיטה נוחה,
שמיכת פוך, חלון פתוח שמכניס קור אל תוך החדר והולך לישון?
לא.
מה היית עושה לו היית אלוהים?
שאלה טובה.
הייתי אלוהים הרבה יותר טוב מאלוהים. לא הייתי נותן לאנשים
לסבול ולהלחם על דברים כל כך מפגרים, מטומטמים ואינפנטיליים
כמו חלקת אדמה. לא הייתי יוצר את הרוע, את הכאב, את הזעם,
האימה, הפחד, הסבל, הלעג, הכסף, הסקס.
ובטח שלא את מוסיקת הפופ!
בעולם שלנו קיימים יותר מדי דברים שלא צריכים להתקיים.
אלוהים עושה חרא של עבודה.
אבל מצד שני אין אלוהים. איך אפשר לצפות למקצועיות?
אם הייתי אלוהים, אני חושב שהייתי חוזר להיות עצמי. חסר כח,
חסר עוצמה, חסר תפישה יקומית וראייה של הכל בו זמנית, חסר
אמונה.
אבל הכי חשוב:
חסר משמעות.