לזכרו של אדם יקר,יהודי חם, אוד מוצל מאש, בצלאל פריד ז"ל
(1926-2004)
בשיר משולב פיוט "יום זה מכובד" המושר בסעודת ערב שבת.
"יום זה מכובד
מכל ימים"
את השיר הוא רן
מספר זמירות ישן
בעת סעודה שלישית
בבית כנסת הנושן,
קולו עדיין בודד,
עד מהרה יצטרפו אחרים
בנועם זמירות שרים.
הנה הוא לפני העמוד
וקולו מוטעם, מודגש
בנוסח חסידי נרגש
ולפני קונו בתפילה
יטעים כל מילה.
הומור יהודי מחוייך
מתובל במבטא יידיש רך
והכל מבית אבא
אי שם בחבל מרמורש,
בית שנחרב ועלה באש
אי שם בזיכרון ללא תעודה
כי בניו הלכו לעקידה.
אך הוא ומעטים שרדו
ולארץ ציון נדדו
והוא שלבו כה חם
בן לעם שפרקו לא תם,
ישיר על שולחן השבת
מול יין,דג מלוח ופת.
לא עוד כזר והלך
כי אם בטרקלין של מלך:
"יום זה מכובד
מכל ימים" |
