אין בעולם הזה את המילים שיוכלו לתאר אותך. לפעמים אני מרגיש
כאילו שהאלוהים ברא אותך רק בשביל שאני אמצא אותך, רק בשביל
שאני אוכל להתפעל כל פעם מחדש. אין עוד אדם בעולם שזוכה מדי
יום לכבוד שאני רוחש לך, להערכה שמגיעה לך, לאהבה שמכוונת
אלייך. עוד לא פגשתי מעולם אדם שדומה לי כמוך, כל כך רגישה,
אכפתית, מבינה, חכמה, אוהבת, נפגעת, שקופה, דורשת תשומת לב
והרשימה יכולה להמשך.
אני אדם מאד שקוף, מטבעי אני תמיד מחייך ותמיד שמח, כך שברגע
שאני לא מחייך או כשאני רגוע ולא בהיפר מטורף, ישר כולם שואלים
אותי מה קרה. לכן אם יש לי משהו ואני רוצה להסתיר אותו אני
מחייך כאילו הכל בסדר וישר כולם נרגעים, כולם חוץ ממך. לך
מספיקה חצי שניה בשביל לדעת שעובר עלי משהו, כל העולם יכול
לחשוב שהכל בסדר אצלי אבל את לא חושבת, את יודעת שיש משהו. אני
מכיר אותך כל כך טוב עד שאני יכול לנהל איתך שיחה מבלי
שתצטרכי לדבר בכלל. אנחנו כל כך דומים, עד כדי כך שבכל פעם
שאני מדבר איתך אני מרגיש כאילו אני מנהל דיון עם עצמי ועם
המחשבות שלי, את חושבת בדיוק כמוני, את רואה את העולם בדיוק
כמוני, לשנינו יש את אותם החסרונות, הפחדים, אותה גישה לחיים,
אולי בגלל זה מילה שלך בשבילי היא קודש קודשים. הרי את מכירה
אותי הכי טוב ואת יודעת בדיוק מה טוב לי, כי לפעמים אני לא
מצליח לראות את זה. למעשה ההבדל היחידי בינינו הוא ההבדל
החיצוני, חוץ מהפרט הזה לא מצאתי עוד אף שונה. אני מפחד לחשוב
על היום שבו אני ארצה לדבר איתך ואת לא תיהי שם. אני אוהב אותך
כל כך עד שאני מפחד פחד מוות יומיום, מהאפשרות שאולי אני אאבד
אותך יום אחד, ואולי בעצם בגלל זה אני לא יכול להעביר יום מבלי
לשמוע אותך לפחות 3 פעמים ביום...
פגעתי בך פעם אחת בעבר ונתת לי הזדמנות שניה, שלקחתי בשתי
ידיים, ועל כך אני מעריך אותך ואוהב אותך עוד יותר. כל מה
שנותר לי להגיד חוץ מתודה לאלוהים שברא אותך ותודה לך על
שמצאתי אותך באותו ערב במדורה בים.
זה שאני אוהב אותך עד סוף חיי,
שלך תמיד,
אור. |
