כשהכלבים ליקקו את דמך איזבל
שכבת עירומה, מרוסקת
מתחת למרפסת הבית
נפשך מובסת, מושפלת
תאוות הבצע חטא היא ועל כך תיענשי
והכלבים מלקקים את המוגלה החברתית
כן - בואו נסקול באבנים
כל חוטא, כל טועה בזדון אן בתמים
האלימות היא כלי לחיסול הנגעים
"צא כתם אכזר" נזעק רק בחדרי חדרים.
דמעות התנין של העם מלוחות כמו ים המוות האיום
הן מכאיבות לפצעים של עצמנו,
כל אחד קובע את כף המוסר
במקום בו הוא עצמו נכשל
העמידו את מראת העבר מול פניכם
הכלבים, הכלבים מלקקים את דמכם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.