אן כהן / קונפליקט |
כמו בריכת מי תמימות
שטבל בה חטא קדום
מעכיר, מאפיל, מעוור את ההיגיון
ואני שוקעת, טובעת
כמו שתי משקולות ברזל על כתפי הידיעה
שואבת אותי אליה, רוצה לא רוצה
מנסה להפסיק, נהנת מהסבל
שוקעת יותר ואז מושיטה יד אל החבל
מרימה עצמי מעלה וחוזרת
לעכירות הדעת וצלילות הנפש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|