אני יער אפל
אני יער מואר
אני חלקה שכוחת אל
אני מרבד ירוק רענן
אני אגל טל על כנף של פיה
אני סחי הצף על ביצה מרקיבה
אני הילדה התמימה של שבת
אני הזונה הזרוקה במגרש
אני כוסית וויסקי בבר אפלולי
אני מיץ תפוזים על חוף ים טרי
אני יפה, כעורה, מורגשת ואיני קיימת
אני מתקדמת בתזוזה לאחור
מנסה כל הזמן לא ליפול אל הבור
הוא שורץ בכם הזוחלים על גחון
מפרישים רעלים ומכם אין חזור
אתם הצורחים: כן, כן, כן      לא, לא, לא
אל תקראו לי בשם כי אליכם לא אבוא
עדר רשע ולא עצמאי
תלוי על צוואר ומוצץ את דמי
הכל מכניסים לתוך מבחנה והופכים לקוקטייל של מנה ראשונה
אני לא קשית ולא קרח מרוסק
אני לא תחתית ואני לא מגש
לא אהיה המפית לנגב פימותיכם
הדשנות, מזיעות, מטפטפות על חולצותיכם
חזרזירי ערפל אתם מזקינים
וכשלא הסתכלתם הפכתי כוחנית
ועכשיו ידי היא על העליונה
אשחט אתכם בלי צער ולא אזיל דמעה
או שעדיף שאסגור את פי הבור עליכם
ותתחלקו זה עם זה ברעלים שלכם
אני הרוע ואני טוב הלב
אני שקר מתוק וכנות עד כאב
ועכשיו העמדתי אל מולכם ראי
אני אגמור אתכם
כדי להתחיל אותי.